כל מה שכתב דסותר הוא רק לבנות בנין

תפלה על קברו של רבי ינון חורי |

לגבי "ע"פ ה' ביד משה" נדרש לזה מרן

1. לפי הנראה יש סתירה בין יביע אומר

חבית של מוסטקי היינו חבית שדיבקו שבריה בדבק

א) המקור הוא בירושלמי (פרק ב' פאה הלכה

הנה מה שכתב בסוף דבריו גבי הכלל של

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

שאלה: אדם שסעד בערב ר”ח סמוך לחשיכה וכשהגיע

מסכת חיים מופלאה של הרבצת תורה במסירות נפש

 “ללמוד סוגיות בעיון ולהעמיק במפרשים – לצלול בים

השעה 11:00 בבוקר. השיעור בעיון כבר אמור להתחיל.

בלית ברירה, הסכים השליח לתנאי, וחזר לוילנא עם האתרוג המהודר. בבואו, קידמו אותו ראשי הקהילה בצהלה על שהצליח לעמוד בשליחותו, אבל לבו ידע מרת נפשו. הוא ידע שהגר"א יהיה מוכרח לדעת על ההסכם שעשה עם בעל הפונדק בטרם יברך על האתרוג,

אף כאן נזקקים אנו למבטו הזך של רבי אברהם בן הרמב"ם: המעפילים לא שמו לב לנקודה שחטאם בפרשת המרגלים לא היה בעצם ההשתדלות, כי אם בכך שהגיעו לזה, ואחר שהגיעו, לא שייך להפכם למאמינים כפייתיים. כרגע הם בדרגת בטחון פחותה יותר וההשתדלות לגביהם היא חיוב. במצב זה, להתנהג כבוטחים הרי זה נחשב כהוללות והסתמכות על נס, לכן אסר עליהם משה לעלות. וכאשר עלו, הכתוב מגדיר את מעשיהם בחריפות "ותזידו ותעלו ההרה" (לקמן יד, מג). וכשם שנענשו על חוסר בטחונם במרגלים, באותה מדה נענשו על בטחונם המופרז במעפילים, כי "לא כל הרוצה לטול את השם, יבוא ויטול" (ברכות פרק ב’ משנה ח’).

"זה אח שלך!!" טענה אמו. "ככה מלמדים אתכם? זה החינוך שקבלתם?!" החרה אחריה אביו. אחרים הזכירו לו את מצות "ואהבת לרעך כמוך" והלכות בין אדם לחברו.

יחסי הכוחות רחוקים מלהיות שווים, וידו של היצר על העליונה. ראשית-כל היצר הינו כוח רוחני רב עוצמה, שנית הוא מופיע באדם מיד עם לידתו, שלא כמו היצר הטוב שמגיע רק בגיל מצוות. ואם כן כיצד יכול האדם להילחם מולו?

שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה

תירוצך לסתירה בדברי מרן, אינו נראה, וכמו שהרגשת

א. לא כתוב בש"ע "רק חסידות" ומרן בסימן

חשיבות לימוד התנ”ך בטעמים | מדוע בעשרת הדיברות

מרן ראש הישיבה שליט"א גילה דעתו בהסכמתו לספר

המאירי מוכיח בשני המקומות שהוצאת ראשו חוץ לפרוזדור

1. הרב בהלכה דיבר בגרעינים שנמכרים בחנות ועיקר

כיצד מתארגנים כאשר יש שבת ומיד אחריה מתחיל